גורמים תרבותיים, כלכליים והיסטוריים מניעים את פער ההנקה בקרב קבוצות אתניות

גורמים תרבותיים, כלכליים והיסטוריים לאי-שוויון בהנקה בין קבוצות אתניות

 

בשנים האחרונות הפך הנושא של הנקה לעניין מרכזי בשיח הציבורי, במיוחד כאשר מדובר באי-שוויון בין קבוצות אתניות שונות. חשוב להבין את הגורמים המגוונים המשפיעים על הפערים בהנקה, זאת על מנת לשפר את בריאות הנשים וילדיהן, ולכוון מדיניות בריאות ציבורית באופן שמקדם את המודעות וההבנה בנושא. חשיבות הנקה לא נעצרת רק באספקטים פיזיולוגיים, אלא יש לה גם משמעות תרבותית, חברתית וכלכלית.

גורמים תרבותיים

ההנקה היא לא רק פעולה פיזית אלא גם פעולה עם משמעויות תרבותיות שאותן יש לבצע. במגוון קהילות שונות, הנקה עשויה להיות נתפסת בצורה שונה לחלוטין. ישנן קהילות שבהן ההנקה מהווה חלק אינטגרלי מהחיים ומשפיעה על האופן שבו נשים רואות את עצמן mothers, בעוד שבקהילות אחרות, הנושא של הנקה יכול לסבול מאי-הבנות או חוסר בפרטים על יתרונות ההנקה. כפי שדווח מפתרונות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נראה כי הנשים שמייצגות אוכלוסיות מעוטות יכולת נוטות להניק פחות לעומת בנשים מקבוצות כלכליות גבוהות; שיעור ההנקה בקרב נשים שמקורן מעוטות יכולת הראה ירידה ניכרת לכ-36%, בהשוואה ל-70% בקרב נשים שמגיעות מעשירויות כלכליות גבוהות. דפוס זה מצביע על הפערים הרחבים שיכולים להיווצר על בסיס רקע תרבותי וכלכלי.

גורמים כלכליים

ההיבטים הכלכליים משפיעים רבות על ההחלטה להניק. נשים רבות נתקלות באתגרים כלכליים שמובילים אותן להפסיק להניק לאחר תקופה קצרה, כאשר הסיבות כוללות חזרה מהירה לעבודה, חוסר בתמיכה מהמעביד או קשיים כלכליים כלליים. מחקר שנערך על ידי המרכז הישראלי לבקרת מחלות מצא כי נשים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך נוטות להניק פחות, דבר שמושפע מלחצים כלכליים וחסר תמיכה מהמערכת הבריאותית. חשוב לזכור שסביבת עבודה תומכת יכולה להוות חלק מרכזי בהצלחת תהליך ההנקה. מתן חופשת לידה ממומנת שמותאמת לצרכים של הנשים המניקות עשויה לקדם את שיעורי ההנקה בקרב אוכלוסיות אלו, וליצור שינוי חיובי.

גורמים היסטוריים

ההיסטוריה והקשריה השפיעו בעומק על מדיניות ההנקה בכל מדינה. המערב, למשל, חווה שינויים היסטוריים משמעותיים, כאשר התקדמות מתודולוגיות ההנקה הטבעית הוחלפה לא פעם בגידול בעזרת חלב ממותק או תחליפי חלב. השינוי הזה התלווה לפרסומות אגרסיביות על חלב מלאכותי, דבר שהקנה את התרבות המערבית הערך של הנקה "טבעית". בקרב קבוצות אתניות, הפערים בשיעורי ההנקה עשויים לשקף את ההיסטוריה הקולקטיבית של הקבוצות במדינה. לדוגמה, נשים ממוצא אתיופי בישראל חוות קשיים כלכליים וחברתיים לא מעטים, דבר שמוביל לכך שהן עשויות להתמודד עם לחצים להפסיק להניק, דבר שפוגע בעיקר במסורות שלהן ובאורח חייהן.

השפעת החינוך והמידע

חינוך ותודעה בנוגע להנקה הם משתנים חיוניים שיש לקחת בחשבון כשמדברים על פערי ההנקה. נשים עם רמת חינוך גבוהה נוטות להניק יותר, זאת בשל הידע שהן מקבלות על היתרונות הבריאותיים והרגשיים שקשורים להנקה. תוכניות חינוך להכוונת נשים ולהסביר על היתרונות של הנקה יכולות לשפר באופן משמעותי את שיעורי ההנקה בקרב נשים מקבוצות אתניות שונות. מחקרים מראים כי שיעור ההנקה עלה ב-40% בעקבות סדנאות הכשרה, דבר שמעיד על החשיבות של מידע וחינוך איכותי בנושא זה.

תמיכה משפחתית וחברתית

תמיכה משפחתית וחברתית משחקת תפקיד מכריע בהחלטות הנשים בנושא ההנקה. נשים המרגישות שיש להן סביבה תומכת וטובה נוטות להניק לאורך זמן רב יותר. התמיכה יכולה להגיע מהמשפחה, מחברים, ובמיוחד מקבוצות נשים ששואפות לחלוק מידע וחוויות. העברת מידע שמתחשב בתרבויות שונות בתוכניות התמיכה יכולה לשפר את חוויות ההנקה. לדוגמה, קבוצות תמיכה לנשים חד-הוריות יכולות להוות פלטפורמה מצוינת לנשים בכדי לשתף חוויות ולעזור אחת לשנייה. כל זה משקף עד כמה איכות התמיכה הקהילתית יכולה לשפר את חוויית ההנקה.

תוכניות מדיניות וניהול ציבורי

כחלק מהמענה לפערי ההנקה, יש צורך במעורבות ממשלתית פעילה ובשיתוף פעולה עם המגזר הפרטי. יש לפתח מדיניות שיכולה לעודד הנקה, באופן שיתחשב במגוון ההיבטים שאותם ביקשנו לעמוד עליהם, כמו חינוך, מידע ותמיכה. חשוב לערב אנשי מקצוע בריאותיים, אמני חינוך ופעילים בתחום על מנת לפתח תוכניות שיגבירו את המודעות להנקה ויהיו רגישות לסוגיות תרבותיות. רק כך ניתן יהיה לקדם את שיעורי ההנקה במדינה, ובסופו של דבר, לשפר את הבריאות של האמהות וילדיהן.

סיכום

פערי ההנקה בין קבוצות אתניות נובעים מתמונת מצב מורכבת שמשלבת גורמים תרבותיים, כלכליים והיסטוריים. חשוב לעודד חינוך, מידע ותמיכה, שיהוו מענה לצרכים המגוונים של נשים בקהילות השונות, ולבנות מערכת תגובה שתסייע להן להתמודד עם אתגרים הקשורים להנקה. רק גישה רחבה שכזו תוכל להבטיח שהבריאות של האמהות וילדיהן תהיה מוגנת, ומגוון הקולות והצרכים של כל קבוצות האוכלוסייה יישמעו.